"בוא תראה איך אני חיה" על המימד החברתי-השתתפותי של הזכות לקיום בכבוד
- כותב הספר: יעל כהן-רימר
- קוד קטלוגי: שנת הוצאה: 2026
- מחיר: 150 ש"ח 142 ש"ח
"לא כל מה שנכתב בחוק הוא נכון, כשאני ביקרתי בלשכה... אני אמרתי להם ששלוש מאות וחמישים לא מספיקים לי, מה אמר לי הפקיד? אמר לי "זה החוק", אמרתי שהחוק צריך להתחשב, כשהגיע אליי השמאי, הוא הגיע, אבל הוא צריך להיכנס לבית ולראות מי מתגורר בתוך הבית, הוא צילם מרחוק מבחוץ תמונה והעביר את זה לביטוח, "יש לה שלושה בניינים, אל תיתנו לה", זה לא אפשרי, הוא צריך להיכנס לתוך הבית, הוא צריך לראות, הוא צריך לדבר, הוא צריך לדעת איך האנשים האלה מדברים, איך הם חיים, איך הם מתנהלים, נכון?" (נאדירה [שם בדוי] אם לשלושה ממזרח ירושלים) חזקה, במובנה ככלי משפטי, היא עיגון של "קפיצה" משפטית בין עובדה מוכחת ובין עובדה מוסקת, המוצדקת בספרות ובדין בשל היותה מבוססת על ניסיון חיים או על השכל הישר. ארבע חזקות משמשות מקרי מבחן ובסיס לדיון בספר זה, והן משקפות שתי "קפיצות" משפטיות כאלה: האחת, כי בעלות על נכס מקרקעין או חלק ממנו משמעה הכנסה מנכס זה הנזקפת לבעלי ם; והשנייה כי קיומם של קשרים משפחתיים משמעה תמיכה כספית בבני המשפחה. שתי חזקות אלה מופיעות בארבעה סעיפים בחקיקת הרווחה הישראלית, והן מובילות למסקנה כי הפרט הרלוונטי אינו זכאי לתמיכת המדינה משום שיש לו, בפועל או בכוח, אפיקי תמיכה והכנסה אחרים. התזה המוצעת כאן היא שהחזקות הללו מתבססות על שכל ישר או ניסיון חיים של המחוקק, אך לא של מי שחי בעוני, ומשכך הן בעייתיות משני טעמים – האחד, שהן מקבעות הנחה עובדתית שאין לה אחיזה במציאות; והשני, שהן משדרות מסר לקהל השומעים של החוק (מי שחי בעוני, והציבור הכללי) שלפיו השכל הישר וניסיון החיים הרלוונטיים הם של המחוקק ולא של מי שחי בעוני ונזקק לסיוע מדינת הרווחה. הספר מציג ראשית את הפער בין החוק עלי ספר למציאות בשטח, ומבקש למסגר אותו בשפה חוקתית. אלא שלשם כך אין די בשפה החוקתית הקיימת במשפט כיום, והספר מבקש להרחיב את השפה החוקתית כך שתכלול גם הכרה בהשתתפות כחלק מהזכות החוקתית לקיום בכבוד, ותגן או תחייב מסגרת הליכית השתתפותית בחקיקת רווחה. ד"ר יעל כהן-רימר היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומחזיקה בדוכן לחקר זכויות אינדיווידואליות וקבוצתיות ע"ש לנדקר–פיינברג. מחקריה עוסקים במשפט וחברה מנקודת מבט ביקורתית, ובפרט במשפט ועוני, תוך בחינת הדרתם של אנשים החיים בעוני והשלכותיה.
