שומרי החומות-בג"ץ והחברה החרדית

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מציג עצמו לא אחת כמגן המיעוטים. ניתן היה לצפות שהחברה החרדית תרחוש לבית המשפט מידה רבה של הערכה ואמון. המציאות מלמדת אחרת: חלק ניכר מן החברה החרדית עוין את בית המשפט העליון ורואה בו יריב מר. יחסה השלילי של החברה החרדית כלפי בית המשפט נובע מתחושה רווחת בקרב ציבור זה שלפיה בית המשפט אינו מכבד את ערכיו ופוגע בהם בפסיקותיו. האם לתחושה זו יש בסיס? שומרי החומות מוקדש לבירור שאלה זו. הספר בוחן את מערכת היחסים שבין בג"ץ ובין החברה החרדית, בפריזמה של שמונה פסקי דין מרכזיים שבהם דן בג"ץ בסוגיות הנוגעות לאורח החיים החרדי. אלו הסוגיות המוכרות לכל אחת ואחד מאיתנו: סוגיית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים, הוויכוח על אודות הנסיעה בכביש בר־אילן בשבתות, הדילמה בדבר דחיית גיוסם של בני הישיבות, ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, תקצובם הייחודי של האברכים, ההפרדה העדתית בבית הספר בעמנואל ועוד. כל אחד משערי הספר נפתח בסקירה תמציתית של הסוגיה הנדונה. בעקבות סקירת פסק הדין מנתחים שני חוקרים שונים את פסיקת בג"ץ, תוך התמקדות בשתי שאלות מרכזיות: האם הכרעתו של בית המשפט בעניין הנדון מוצדקת מבחינה מהותית? והאם, מבחינת שיקולי המדיניות, ראוי היה שבג"ץ יתערב בסוגיה או שנכון היה שימשוך את ידיו ממנה?