תרופת האכיפה בחוזים:תיאוריה דין ומציאות
- כותב הספר: לאון יהודה אנידגר
- קוד קטלוגי: שנת הוצאה: 2020
- מחיר: 185 ש"ח 175 ש"ח
מכוח עקרון חופש החוזים, המאפשר לפרטים לבחור עם מי ברצונם להתקשר ומה יהיה תוכן ההתקשרות, מקובלת התפיסה כי חוזים יש לקיים (pacta sunt servanda). עקרון חופש החוזים והנורמה הנובעת ממנו, שלפיה חוזים יש לקיים, מקובלים בכל שיטות המשפט המוכרות לנו. עם זאת, שיטות המשפט השונות חלוקות בתשובתן לשאלה מהי התרופה הראשונית בגין פגיעה בזכות החוזית. שיטות המשפט הקונטיננטליות קובעות כי יש להגן על הזכאות החוזית של הנפגע באמצעות תרופת האכיפה, האמורה להעניק לנפגע את מושא ההתחייבות בדיוק. לעומת זאת השיטות האנגלו-אמריקניות נוטות לומר שהתרופה הרגילה להפרת חוזה היא פיצוי כספי שיעמיד את הנפגע במצב דומה לזה שבו היה אילו קוים החוזה. עם חקיקתו של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 השתרשה בפסיקה ובספרות המשפטית בישראל התפיסה שלפיה תרופת האכיפה היא התרופה הראשונה והעיקרית להפרת חוזה. בכך נטש הדין הישראלי את התפיסה המסורתית של המשפט האנגלו-אמריקני, שלפיה פיצויים הם הסעד הראשוני בגין הפרת חוזה, ותרופת הביצוע בעין היא תרופה משנית שיש לפוסקה רק כאשר תרופת הפיצויים אינה מתאימה. ספרו המקורי והחדשני של ד״ר לאון יהודה אנידג׳ר בוחן את מכלול ההסדרים הנוגעים לסעד האכיפה בישראל ובעולם מנקודת מבט תיאורטית, השוואתית, אנליטית ואמפירית, ומנתח את מקורות ההשראה העיקריים אשר השפיעו על המחוקק ובתי המשפט בבואם לחוקק או לפרש את ההסדרים הנוגעים לדיני אכיפת חוזה. התיזה המרתקת שמציג המחבר היא ההבחנה - אשר לא זכתה עד כה לדיון בספרות הישראלית של דיני חוזים ותרופות - בדבר מתח ממשי בין בכירותו של סעד האכיפה כפי שנקבע בפסיקה ובספרות לבין העדפת בתי המשפט לפסוק לעיתים קרובות סעדים אחרים ולא את סעד האכיפה. בכך חושף המחבר, לראשונה, בספרות המשפטית את הפער המובהק בין הצגתם של דיני אכיפת חוזה עלי ספר לבין התעצבותם של דינים אלה בפרקטיקה השיפוטית.