חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". נוסח זה נוסף לחוק היסוד ברגע האחרון של דיוני הכנסת, והדיון בו הסתכם בהערה קצרה: "הצעה טובה". הפרטיות מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו ליצור מרחב פרטי סביבנו. זהו מרחב פיזי, וירטואלי, אינטלקטואלי ונפשי. המרחב הזה חיוני למימוש העצמיות שלנו, ולפיתוח האישיות והזהות, הוא דרוש כדי שלא נחייה תחת צילו של מבט סמוי מנטר וממשטר; הוא דרוש כדי שנוכל לפתח יחסים בריאים של זוגיות או יחסים מקצועיים, כדי שנוכל לתפקד כחלק מהקהילה ולא לעומתה, וכדי שנוכל לפעול ולחיות כולנו ביחד, במסגרת המדינתית. ספר זה בוחן את משמעותה של הפרטיות החוקתית: את יחסי המדינה ואזרחיה, בקשר לזכות היסוד החוקתית לפרטיות. הדיון בוחן מקרוב את הצדקותיה של הפרטיות בכלל ושל הפרטיות החוקתית בפרט, עומד על אתגריה הרבים, ובוחן כיצד התפתחה בחקיקה ובפסיקה בישראל. הספר מציע דיון ביקורתי ב"מדריך הפעולה החוקתי" שגובש בפסיקת בית המשפט העליון, ומראה כיצד המבנה האנליטי של מדריך זה חורק בעת היישום לפרטיות – ופוגע בה. מתוך זה, עולות הצעות לתיקונים. הלחצים על הפרטיות רבים. בעִתות מלחמה ובעִתות משבר, במאבק בפשיעה ובחתירה לחדשנות. אנחנו נאבקים על פרטיותנו יום יום מול תאגידי מידע, ומנהלים משא ומתן חברתי נמשך על גבולותיה של הפרטיות; על הקו שמפריד בין היחיד לאחרים ובין היחיד לחברה בכלל. אנחנו חיים יותר ויותר במסגרת של חברת מעקב בגרסה קפיטליסטית. החשש הוא שלחברת המעקב תצטרף גם מדינת מעקב. הפרטיות החוקתית מבקשת לבלום תופעות אלה. ספר זה מאיר את המשימה הנכבדה שמוטלת על כתפיה של הפרטיות החוקתית - להפוך את החברה שלנו לחברה טובה יותר.