ספר זה עוסק בתופעה של גילוי עריות, בהשפעתה על הקרבן ובתגובת מערכת המשפט. הספר מציג את התמורה הנרחבת שהתחוללה בשני העשורים האחרונים בישראל ובעולם ביחס לתופעת גילוי העריות, תוך תיאור וניתוח סוגיות נרחבות מדסיפלינות שונות – פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פמיניזם ומשפט. הספר מקיף חומר רב ומשתרע על פני תקופות, יבשות, שיטות משפט ומערכות נורמטיביות. הוא מתחיל במקורות היהודיים ומסתיים בעתיד, בקריאה לשינוי מערכתי ולהקמת מערכות טיפול, חינוך ופיקוח. הספר דן גם בדין האמריקני, האנגלי והישראלי, וכולל התייחסות להתפתחויות החברתיות – נורמטיביות בהליך הפלילי ובהליך האזרחי. ההתמקדות המחקרית הקיימת בשיח המשפטי, החברתי והטיפולי, שופכת אור בייחוד על קרבנות קטינים של גילוי עריות. בספר זה לראשונה מופנה הזרקור אל קרבנות בגירות, אשר מנסות להתמודד בבגרותן עם הנזק שנגרם להן בילדותן.
תוכן הספר "גילוי עריות" בקיצור נמרץ:
גילוי עריות מוגדר כיחסי מין עם בן משפחה כמו אב אם אח אחות. הדין הישראלי אינו אוסר על גילוי עריות במקום בו הצדדים מעל גיל עשרים ואחת. בניגוד לכך, קיימות שיטות משפט כמו לדוגמא בגרמניה אשר בהאסורים יחסים מסוג זה ואף חלה עליהם סנקציה המיושמתבמקרה הצורך.
הספר דן בנושא גילוי העריות ומתמקד בנקודה קריטית בה מתקיימת התנגשות בין זכויות אדם ותהליכים פורמאליים. הכוונה היא למגבלת ההתיישנות החלה עלנשים מבוגרות שהיו קורבן לגילוי עריות בילדותן. הספר דן בקושי של נפגעת עבירה להסתייע במערכת המשפטיתכנגד תקיפת גילוי עריות שנפגעה ממנה בעברה. |
||
מקור האיסור לגילוי עריות נובע ממגוון גישות, בניהן ניתן למצוא את ההסבר האבולוציוני לפיו נישואי קרובים מועדים לכשלים גנטיים. חוקרים מעידים שבעלי חיים הרגילים לחיות בקבוצות (יונקים, מכרסמים וציפורים) מקיימיםמנגנוני התנהגות החוסמים יחסים בין קרובים. ניתן למצוא טיעונים חינוכיים-חברתיים אשר משערים שהקירבה מרחיקה אפשרות של יחסים (מוצגת דוגמא לפיה בני שכבת גיל בקיבוצים המשתתפים בלינה משותפת, לא נוטים להתקשר מינית בינם לבין עצמם למרות הזמינות והקרבה). התנהגות חריגה הייתה במצרים העתיקה בה היו נהוגים נישואי קרובים וההסבר היה משום שהפרעונים טענו למעמד של אלים ויכלו להשתדך רק עם בני מינם ולא עם בני תמותה רגילים, לכן היה עליהם להינשא בתוך המשפחה.
הספר "גילוי עריות" מחולק לשלשה שערים:
השער הראשון עוסק בהיבט ההיסטורי והסטטיסטי של דיני גילוי עריות. מהספר עולה כי קיים קושי לאמוד את תמונת המצב הנכונה מהסיבה שהמספרים לא ברורים דיים. החוקרים בתחום מדברים על אחוזים שונים אך כולם תמימי דעים שכל המספרים שעולים, אינם משקפים את מלוא היקף התופעה. השער השני עוסק בהליך הפלילי. הספר דן בתלונות פליליות של נשים בגירות אשר נפלו קרבן לגילוי עריות בילדותן.הספר מתאר פסיקה עשירה בתחום אשר מכילה שיקולי ענישה והתחבטות במידת העונש ההולם עבירות מסוג זה.שאלת ההתיישנות הינה קריטית לנפגעת העבירה והספר דן במצב החוקי קודם לשינוי בחוק, במצב הנוכחי ובהמשך משרטט את השאיפה החברתית לקביעת נורמה נכונה וצודקת. הספר מתאר את הקושי החוקי אשר בפניו עומדות נפגעות גילוי עריות כיום, במצב בו תקופת ההתיישנות אשר עומדת על עשר שנים מתחילה להימדד מהיום בו הגיעההנפגעת לגיל 28, במקרה זה יכולה להיות מוגשת תלונה עד לגיל 38. מרגע זה מתיישנת העבירה ולא ניתן להתחיל בכל הליך פלילי באשר הוא.
כאן המקום לציין כי אפשרויות הסעד האזרחי מוגבלות מסיבה של התיישנות בגין פסיקה לפיצוי שהינה נמוכה מהמקסימום, פעמים בהם אין את מי לתבוע או שאין ממי לגבות. מסקנת המחברת היא כי קיים צורך לשינוי תפיסתי, הכרה בנחיצות החברתית לתמיכה ממסדית בקורבנות עבירת גילוי עריות והקצאת משאבים ציבוריים שאינם רק חומריים. |