תחום הבראת החברות, כאלטרנטיבה לפירוק, הוא מבוך של ניגודים ואיזונים, שלא קל לישב אותם ברקע של החברה המתקרבת לתהום. הספר מנתח את הרקע הכלכלי, תוך התלבטות בין ניתוחי היעילות לעומת ההיבטים החברתיים והחוקתיים. לאורכו עולות התלבטויות חדשות-ישנות: החל בשאלות בסיסיות של הנכסים שתחול עליהם הקפאת הליכים ושאחר כך יחול עליהם ההסדר – כמו שאלת התחולה על "סעיפי שימור בעלות" וחוזי ליסינג. וכלה בהתלבטויות בין הסדר לבין מכירה במכרז; או כמו התנאים הלא ברורים לגמרי (גם אחר החקיקה החדשה) לאכיפת הסדר על סוג מתנגד של נושים או בעלי זכויות אחרות בחברה. בעיות אלו מתעוררות בחברות קטנות ובחברות גדולות, נסחרות בבורסה. בשנים האחרונות התרבו הסדרי ההבראה בשל המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. בישראל אנו בעיצומן של"תספורות" רבות בהסדרי אגרות חוב, מ"אפריקה-ישראל" דרך "דלק נדל"ן", "אי.די.בי" ורבים אחרים. הפסיקה התרבתה בנושא, ולאחרונה עובתה מאוד החקיקה, והן מנותחות בפירוט בספר. התחום הוא דינאמי מאוד, גם בשל ההתפתחויות בשוק החוץ-בנקאי המתעורר, קרנות גידור והאינטרסים המפותלים והלא תמיד ברורים שמאחוריהן, צמיחת שוק של קניית חובות למטרת השתלטות על חברות ועוד. הדינאמיות הזאת גוזרת את הצורך בניבוי מגמות חדשות בפסיקה, ובהעלאת רעיונות וטענות משפטיות שעדין לא לובנו די הצורך. המחבר השכיל זה שנים להקדים את ההתפתחות, לעתים תוך מתיחת ביקורת על פסיקות בעייתיות, וחיפוש דרכים להתמודד אתן. הוא ממשיך לחדש בספר הנוכחי.