הגנבה היא מהעברות הוותיקות בעולם, אך לאו דווקא מהמובנות. מדובר בעברה רבת פנים ויסודות, שעברה גלגולים רבים לאורך ההיסטוריה. גבולות העברה, שהעסיקו מחוקקים, בתי משפט ומלומדים לפני מאות שנים, טרם התייצבו אף בימינו. ניסוח העברה, מהארוכים בחוק העונשין, הוא תרגום לנוסח אנגלי של העברה כפי שפותחה במשפט המקובל ועוגנה בחוק בשנת 1916. החוק האנגלי השתנה ללא היכר ואינו דומה כלל לעברה הישראלית שעומדת על תלה. גם המציאות השתנתה דרמטית: החברה, הכלכלה, הטכנולוגיה והמשפט. העברה הישראלית לא השתנתה כהוא זה. האם היא מתאימה לעולם המודרני? שאלה זו היא שמובילה את הספר. בדרך לתשובה נבחנות סוגיות חשובות: כיצד התפתחה עברת הגנבה לאורך ההיסטוריה? כיצד מתמודדות שיטות משפט זרות עם העברה בימינו? כיצד נותחה העברה בישראל? מה למעשה עומד מאחורי עברת הגנבה מבחינת הערך המוגן בה? והאם היא ערוכה לאתגרי המציאות המודרנית? את כל אלו בוחן הספר. הוא חושף את מורכבות העברה מחד גיסא ואת חוסר ההבנה הקיימת במשפט הישראלי בדבר מורכבות זו מאידך גיסא. דרך מבט היסטורי והשוואתי מצטייד הספר בכלים לניתוח נורמטיבי, שמאיר את העברה באור שונה מהמקובל במשפט הישראלי ומראה כי שתי החלופות של עברת הגנבה בישראל אינן דומות זו לזו, וכי הערך המוגן שמאחורי עברת הגנבה אינו, כפי שמקובל לומר, ערך הקניין גרידא. החלופה הראשונה, "הגנבה הקלאסית", מגנה על הקניין ועל שלום הציבור וביטחונו, ואילו החלופה השנייה אינה עברת גנבה כלל כי אם עברת מעילה, והיא מגנה על תשלובת ערכית שונה, של קניין ויחסי אמון. הספר דן בתופעות המזכירות את הגנבה ומראה שחרף הדמיון הן אינן גנבה: "גנבה אלקטרונית", "פיראטיות אלקטרונית" (שיתוף קבצים), "גנבת מידע", "גנבת זהות" ולבסוף "גנבה ספרותית". אם אנו מבקשים להגן על הערכים הנפגעים מתופעות אלו – עלינו לפנות לחקיקה אחרת או ליצור כזו. ברובד הקונקרטי הספר מתייחס לאחת העברות הבסיסיות והנפוצות בישראל ומציג מבט חדש בעברה, ביסודותיה ובהצדקותיה, תוך הצגת פערים בין שפת החברה, הרוויה מטפורות, לבין שפת המשפט הפלילי, שלה היגיון אחר. מבט זה עשוי לסייע בפירוש העברה ואף בחשיבה מחודשת עליה בבית המחוקקים, לאחר כמעט מאה שנה ללא שינוי. ברובד המופשט הספר ממחיש כיצד עברה שנראית ברורה ומובנת מבחינה אינטואיטיבית – היא מורכבת לא רק במובן היקף תחולתה אלא אפילו במובן הערכים המוגנים בה. הספר סולל דרך לבחינה נורמטיבית של עברות נוספות דרך מהלך של "מבחן התאמה ערכית-יסודית", המאפשר לצמצם פערים בין יסודות העברה לבין ההצדקה שמאחורי העברה. צמצום כאמור מתקשר לשאלה החשובה של ניסוח עברות ומקרב אותנו במעט לדין פלילי טוב וצודק יותר. 

לחצו על התמונה לפתיחת קובץ תוכן העניינים המלא.

כתוב תגובה על פריט זה

שם מלא:

תגובה:

עורכי דין ממליצים

  • אלון הוצאה לאור אלון הוצאה לאור
  • ירון מויאל ירון מויאל
  • שי כהן - עורך דין ונוטריון שי כהן - עורך דין ונוטריון
  • טלי חץ, עו טלי חץ, עו"ד
  • ארז רוח ארז רוח
  • נסים ונונו נסים ונונו
  • רם שכטר רם שכטר
  • גלית שאבי-וינמן גלית שאבי-וינמן
  • יגאל פריי, עו יגאל פריי, עו
  • עו עו"ד יוסף ויצמן
  • עו''ד יעקב רוזנברג ושות' עו''ד יעקב רוזנברג ושות'
  • אביעד דיין אביעד דיין
  • ניר שושני, עו ניר שושני, עו"ד
  • שירן שושני שירן שושני
  • ד ד"ר דוד שרים ושות' חברת עורכי דין
  • יהושע פקס, עו יהושע פקס, עו"ד
  • משרד עו משרד עו
  • מרדכי נייהוז מרדכי נייהוז
  • אהרון כהן, עו אהרון כהן, עו
  • זיו איזנר זיו איזנר
  • שמרית צור שמרית צור
  • סיון דמרי גרשין סיון דמרי גרשין
  • עאסי בלאל עאסי בלאל
  • עו עו"ד דור אברהמי
  • יוסי חי לוי יוסי חי לוי
  • יורם ביטון יורם ביטון
  • אלון אלחרר אלון אלחרר
  • שבתאי מנו שבתאי מנו
  • מורן מורן
  • ראדי חטיב ראדי חטיב
  • שאול בר אילן שאול בר אילן
  • משה קריסי משה קריסי
  • NAZEEH SHUBASH NAZEEH SHUBASH
  • דוד הולשטיין - משרד עורכי דין וגישור דוד הולשטיין - משרד עורכי דין וגישור
  • רינת סיידה רינת סיידה
  • גיל אלגום גיל אלגום
  • אסף קריאל אסף קריאל
  • איברהים איברהים
  • שגית שגית
  • מקסים נזרי מקסים נזרי
  • צחי ברזילי צחי ברזילי
  • פנחס גיל פנחס גיל
  • ריקי אופק אבן צור ריקי אופק אבן צור